Цабар, Шалом

Он родился в арамейскоязычной еврейской общине Заху, в иракском Курдистане. В связи с чем, область его научных интересов во многом связана с наследием ближневосточных евреев.

Профессор Цабар получил докторскую степень по истории искусства в Калифорнийском университете Лос-Анджелеса в 1987 г.[1]. Сферой его преподавания и научного исследования являются искусство и фольклор еврейских общин в христианской Европе и исламском Востоке. Особый акцент делается на следующих разделах:

• визуальное искусство среди евреев Италии в эпоху Ренессанса и Барокко;
• Сефардская визуальная культура до и после изгнания с Пиренейского полуострова;
• еврейские искусство и культура Средиземноморья,
• жизнь и культура евреев в Голландии во времена «Золотого века»;
• еврейское народное искусство и народная религия в Германии и Польше;
• иллюстрирование еврейских рукописей и книг;
• еврейские ритуалы, связанные с деторождением и свадьбой;
• иллюстрированные брачные контракты;
• еврейские ритуалы и обряды в искусстве и фольклоре;
• еврейские амулеты и магия;
• образ евреев в христианском искусстве;
• надписи на иврите в христианском искусстве;
• Библия и Иерусалим в еврейском, христианском и мусульманском искусстве;
• образ Соломонова Храма в мировом искусстве.

Профессор Цабар издал 4 книги и более 150 статей на разных языках, посвященных вышеперечисленным темам.[2] Одна из его книг (Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College, Philadelphia and New York, 1990) была удостоена Американской Национальной Премии Еврейской Книги. В 2002 проф. Сабар получил Премию Ректора в Еврейском Университете за «Непрерывное совершенство преподавания». Другая книга, Jerusalem — Stone and Spirit: 3000 Years of History and Art, совместно с проф. Дан Бахат, появилась на китайском (Shanghai: SD Press, 2003).

Профессор Цабар работает редактором Rimonim, единственного периодического издания на иврите по еврейскому искусству (издается израильским Министерством Образования), соредактором ежегодника Jerusalem Studies in Jewish Folklore (издается Еврейским Университетом) и входит в редакторский совет Pe’amim: Studies in Oriental Jewry (издается Институтом Бен-Цви, Иерусалим). В дополнение, он является членом совета редакторов 20-томной серии (на иврите) о евреях в исламских странах. Его последняя книга The life Cycle (о евреях в мусульманских странах в современный период), является частью вышеупомянутой серии. Большая и богато проиллюстрированная книга получила высокую оценку критиков и была выбрана в качестве начального учебного пособия для студентов отделений Еврейского Фольклора в университетах Израиля.

Некоторые другие виды общественной деятельности включают работу приглашенным куратором выставок в Израиле и за рубежом; ответственность за программы в вышеперечисленных областях в Министерстве Образования Израиля; участие в общественных комитетах по искусству и этническим вопросам в Израиле, Комитете по Изобразительным Искусствам Еврейского Университета; участие в академических советах еврейских музеев и этнических организаций (например: Центр по наследию евреев Вавилонии Ор-Йехуда; Музей Итальянско-еврейского искусства Нахон в Иерусалиме; Музей Вольфсона, Музей Хейхаль Шломо в Иерусалиме). В 1990-х проф. Сабар занимал пост директора Общества Еврейского Искусства (Иерусалим) и Центра Исследований и преподаваний наследия Сефардов и евреев мусульманских стран Мисгав Йерушалаим (Еврейский Университет).

Профессор Цабар активно выступает с лекциями в академических и неакадемических заведениях Израиля, Европы, США. Кроме того, он организует туры и лекции в рамках семинаров-путешествий по еврейским памятным местам Европы (Италия, Франция, Испания, Португалия, Турция, Греция, Голландия, Словакия, Чешская Республика, Россия), Центральной Азии (Узбекистан — Бухара), Северной Африки (Марокко и Тунис). В последние годы он преподавал в качестве приглашённого профессора в нескольких университетах США и Австралии.

В 2004 г. Профессор Цабар получил премию Примо Леви в Центре исследований по иудаике в Университете Пенсильвании; во время весеннего семестра 2007 г. он занимал пост приглашенного профессора в программе Маурицио Амадо по сефардским исследованиям в университете Калифорнии (Лос Анджелес) UCLA; а во время зимнего семестра 2009 г. занимал пост приглашенного преподавателя в университете в Сиднее. С 2004 по 2008 проф. Сабар возглавлял отделение Еврейского и Сравнительного Фольклора (Еврейский Университет) — единственная полная программа такого рода в академическом мире. В дополнение проф. Сабар работал директором по науке «Ревивим», Программе Еврейского Университета по подготовке преподавателей в области иудаики (2008—2011).

Одним из хобби Цабара является коллекционирование широкого спектра еврейских бумажных объектов искусства, которые служат ему и его студентам бесценными источниками для изучения, исследования и обучения.

• מזל טוב: כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ד (יצא לאור בתרגום לאנגלית ולגרמנית).
• מעגל החיים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יחד עם אלה ארזי, אבריאל בר-לבב, רוני ויינשטיין, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ו.
• ירושלים אבן ורוח : 3000 שנות היסטוריה ואמנות, יחד עם דן בהט, [תל אביב] : מתן אמנויות, 1997.
• Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College Skirball Museum and Klau Library, Philadelphia and New York: Jewish Publication Society, 1990.
• Jerusalem — Stone and Spirit, 3000 Years of History and Art, Tel Aviv: Matan Arts Ltd., 1997 (עם דן בהט; יצא גם בעברית ובתרגום לסינית)
• מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
• השימוש במוטיבים נוצריים בכתובות של יהודי איטליה ומשמעותו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8, ד (תשמא) 95-100, 1981
• דרכה של רחל וישניצר בחקר האמנות היהודית , מדעי היהדות 30 (תשן) 101—107, 1990
• ייהוד הח’מסה : מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם, מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193—203
• מספרד לוונציה : מגורשי ספרד וראשית עיטור הכתובות באיטליה, רימונים 4 (תשנה) 32-43, 1994
• מדרשי אגדה באמנות היהודית, מחניים 7 (תשנד) 186—195
• דוד המלך באמנות היהודית, בתוך יאיר זקוביץ, דוד — מרועה למשיח, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו 1995
• טקס בר-המצווה במסורת ובאמנות של עדות ישראל, רימונים 5 (תשנז) 61-77
• בית המקדש הנייד : תשמישי קדושה לספר התורה בבית הכנסת, בתוך ראובן גפני, «מקדש מעט : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים : שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה», ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשס"ד 2004.
• אור בלידה ובברית המילה : בין מנהג לאמנות ותרבות חומרית, אורים (2005) 192—203
• כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם, אריאל 173 (תשסו) 6-30 ,2005
• אמנויות הציור היהודי בבארוק האיטלקי, איטליה אברייקה (2008) 205—210
• קמיעות יהודיים למן ראשית העת החדשה ועד המאה העשרים, בתוך: לכל הרוחות והשדים : לחשים וקמיעות במסורת היהודית, ירושלים 2010, ע’ 24-21
• בין פולין לגרמניה : טקסים יהודיים בגלויות מאוירות מראשית המאה העשרים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 119—154 (2011)
• הכתובה המעוטרת באלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 277—282
• סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269—290
• הקמעות וסמלי ההגנה של יהודי אלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 283—288
• סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269—290
• «הכתובה המאוירת בצפון-אפריקה,» בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, בער' יששכר בן-עמי, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשנ"א, עמ' 191—210.
• «כתב עברי ביצירתו של רמבראנדט,» בתוך: הולנד של רמבראנדט, בער' מרטין וייל ורבקה ויס-בלוק, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ג, עמ' 169—187.
• «לבחינת השוני ביחס של הספרדים ושל האשכנזים לאמנות חזותית בא»י בשלהי התקופה העות'מאנית", פעמים 56 (תשנ"ג), עמ' 75-105.
• «התפתחות חקר האמנות היהודית,» מחניים 11 (תשנ"ה), עמ' 264—275.
• «גבורת החשמונאים באמנות היהודית של ימי-הביניים ותקופת הרנסאנס», בתוך: ימי בית חשמונאי, בער' דוד עמית וחנן אשל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו, עמ' 277—290.
• «לתולדות מנהג משלוח כרטיסי „שנה טובה“ והתפתחותו האמנותית,» מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט-כ (תשנ"ז-תשנ"ח), עמ' 85-110.
• «ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן», פעמים 79 (תשנ"ט), עמ' 129—158.
• «תורה ומגיה: ספר התורה ואבזריו כחפצים מגיים בתרבות ישראל באירופה ובארצות האסלאם», פעמים 85 (תשס"א), עמ' 149—179.
• «'דרך ישר לפני איש צייר': יחסו של ר’ יהודה אריה מודינה לאמנות החזותית,» בתוך: אריה ישאג: ר' יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג, עמ' קסג-קצב.
• «הכותל המערבי באמנות היהודית במהלך הדורות,» אריאל 180—181 (תשס"ז), עמ' 78-104.
• «סדר ברכת המזון — וינה ת»פ: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-האומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש", בתוך: זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, בער' שמואל גליק. ירושלים: בית הספר לחינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, עמ' 455—472.
• «עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי, מחלוצי האמנות העממית בארץ ישראל,» בתוך: מנחה למנחם: קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, בער' חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 465—487.
• «מבית המקדש לבית הכנסת 'החורבה': תהליכי האיקוניזציה של מבנה 'החורבה' באמנות היהודית העממית של היישוב הישן,» בתוך: החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, בער' ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קאסוטו, ירושלים: מכון יד בן צבי, תש"ע, עמ' 111—132.
• «'בן פורת יוסף' — דמותו של יוסף בפולקלור ובאמנות של יהודי ספרד ויהודי ארצות האסלאם,» בית מקרא נה,א (תש"ע), עמ' 169—192.
• יחד עם תמר אלכסנדר וגילה הדר, «'העין רואה והנשמה חומדת': גלויות מסלוניקי היהודית,» מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשע"א), עמ' 183—229.
• «לתולדותיו של הדגל לשמחת תורה: מחפץ דתי לסמל לאומי ובחזרה.» בתוך: הדגלים של שמחת תורה — מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-הישראלית, בער' גניה דולב, קטלוג תערוכה (אוצרת: ניצה בהרוזי ברעוז), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשע"ב, עמ' 8-27.
• "The Use and Meaning of Christian Motifs in Illustrations of Jewish Marriage Contracts in Italy, " Journal of Jewish Art 10 (1984), pp. 47-63.
• "Fakes and Forgeries of Jewish Marriage Contracts, Then and Now, " Jewish Art 15 (1989), pp. 44-60.
• «Manuscript and Book illustration among the Sephardim before and after the Expulsion.» In: The Sephardic Journey: 1492—1992, Exhibition Catalog, New York: Yeshiva University Museum, 1992, pp. 54-93.
• With I. Maxeiner and N. Trahoulia, «Critique of the Emperor in the Vatican Psalter Gr. 752», Dumbarton Oaks Papers 47 (1993): 195—219.
• Past Perfect: The Jewish Experience in Early 20th Century Postcards, Introduction, New York: Library of the Jewish Theological Seminary of America, 1998, pp. 5-13.
• «Messianic Aspirations and Renaissance Urban Ideals: The Image of Jerusalem in the Venice Haggadah, 1609,» in Bianca Kühnel, ed. The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (Jewish Art), 23/24 (1998), pp. 294—312.
• «In the Footsteps of Moritz Oppenheim: Hermann Junker’s Postcard Series of Scenes of Traditional Jewish Life.» In: Moritz Daniel Oppenheim: Die Entdeckung des jüdischen Selbstbewußtseins in der Kunst, Exhibition Catalog, ed. by Georg Heuberger and Anton Merk, Jüdisches Museum der Stadt Frankfurt am Main, Köln 1999, pp. 259—271.
• «The Purim Panel at Dura: A Socio-historical Interpretation.» In: From Dura to Sepphoris: Studies in Jewish Art and Society in Late Antiquity, eds. Lee I. Levine and Zeev Weiss, Portsmouth, 2000, pp. 154—163.
• «Childbirth and Magic: Jewish Folklore and Material Culture.» In: Cultures of the Jews: A New History, ed. David Biale, New York: Schocken Books, 2002, pp. 671—722.
• "Between Poland and Germany: Jewish Religious Practices in Illustrated Postcards of the Early Twentieth Century, " Polin: Studies in Polish Jewry 16 (2003), pp.137-166.
• «From Amsterdam to Bombay, Baghdad, and Casablanca: The Influence of the Amsterdam Haggadah on Haggadah Illustration among the Jews in India and the Lands of Islam.» In: The Dutch Intersection: The Jews and the Netherlands in Modern History, ed. Yosef Kaplan, Leiden: Brill, 2008, pp. 279—299.
• «Between Calvinists and Jews: Hebrew Script in Rembrandt’s Art.» In: Beyond the Yellow Badge: Anti-Judaism and Antisemitism in Medieval and Early Modern Visual Culture, ed. Mitchell B. Merback, Leiden: Brill, 2008, pp. 371—404.
• "The Historical and Artistic Context of the Szyk Haggadah, " Freedom Illuminated: Understanding The Szyk Haggadah [Companion Volume to a new edition of the Szyk Haggadah], Byron L. Sherwin and Irvin Ungar, ed., Burlingame, California 2008, pp. 33-170.
• "’The Fathers Slaughter their Sons’: Depictions of the Binding of Isaac in the Art of Medieval Ashkenaz, " Images 3 (2009), pp. 9-27.
• «From Sacred Symbol to Key Ring: The „Hamsa“ in Jewish and Israeli Societies.» In: Jews at Home: the Domestication of Identity, ed. Simon J. Bronner, Oxford: Littman Library of Jewish Civilization, 2010, pp. 140—162.
• «Words, Images, and Magic: The Protection of the Bride and Bridegroom in Jewish Marriage Contracts.» In: Jewish Studies at the Crossroads of History and Anthropology: Authority, Diaspora, Tradition, eds. R. S. Boustan, O. Kosansky, and M. Rustow, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011, pp. 102—132, 361—365